על הסדר מותנה.

יצור חדש הגיח לעולם המסובך והעמוס של המשפט הפלילי בישראל לפני מספר שנים: סיום התיק בהליך "הסדר מותנה".

לא אבלבל את הקורא בהוראות החוק המורכבות (בכל זאת, הפוסט מיועד לאדם שלא שוחה בים הסוער של ערכאות משפטיות מדי יום, אלא לאדם שיום אחד הטלפון שלו מצלצל ומעבר השני של הקו נמצא תובע עם הצעה מפתה של הסדר מותנה).

אביע את דעתי בעניין: השיחה המפתה אומנם איננה עוקץ הניגארי, שאם תישבו בקסמיו של המציע ללכת להסדר מותנה תיפרדו מאלפי דולרים ולא תקבלו כלום, אבל יש בה סכנה. יציעו לכם לסיים את התיק שבו נחקרתם בהליך של "הסדר מותנה": לא יהיה לכם רישום פלילי, רוב הסיכויים כי תצטרכו להיפרד מסכום כזה או אחר של כסף, ותתרמו מספר שעות לחברה במסגרת שירות לתועלת הציבור. טיוטה של כתב האישום שתוצג לכם לא תוגש לבית המשפט ולא תעמדו למשפט אם תעמדו בהתחייבויות שלכם בהסכם.

אז מה הבעיה , תשאלו? הבעיה היא בנוחות. הנוחות של רשויות התביעה , שלא נאלצת להתמודד עם הפאשלות של התיק שייתכן ויש בו סיכוי שהנאשם יזוכה בהליכים בבית המשפט. הבעיה היא בנוחות של המשטרה שיכולה (חלילה ) לעבור על החוק בהליכי החקירה ואין היא צריכה לתת את הדין על חקירה רשלנית (חלילה), והבעיה היא שיכול להיות שתשלמו על המעשה שאינו ראוי/מוסרי/מנומס אך עדיין לא מהווה עבירה פלילית. הבעיה היא שלא תראו שופט , והבעיה היא שיכול להיות שמשפט צדק לא ייעשה.

אבל מה כן יקרה?

המדינה תתעשר בכמה אלפי שקלים. המדינה תקל על עומס בבתי המשפט, בלי לנהל הליכים משפטיים יקרים.

ייתכן שאחרי הפגישה על עורך דין תגיעו למסקנה ש"הסדר מותנה" טוב לכם. אבל למסקנה הזאת תגיעו בצורה מושכלת ומחושבת.