הטיפול ברישום הפלילי

 אזרח שהורשע בדין  צפוי להיענש פעמיים:

פעם ראשונה באמצעות העונש שגזר עליו בית המשפט  ובפעם  השניה באמצעות הרישום הפלילי - רישום במאגר שאותו מנהלת משטרת ישראל.

לעניין הרישום הפלילי נקבעו בחוק הכללים כדלקמן:

​​

ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל או קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה שהוא הסמיך לכך (בסעיף זה – הגורם המוסמך), באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (בסעיף זה – ועדת החוקה)

"אמות המידה כאמור בפסקה (1) ייקבעו בהתחשב, בין השאר, במשך הזמן שחלף מיום האירוע נושא החקירה (בסעיף זה – האירוע), גילו של האדם שהרישום נוגע לו ביום האירוע, נסיבותיו האישיות, קיומם של רישומים אחרים כאמור בסעיף קטן (ג) או של פרטי רישום כאמור בסעיף 2 לגבי אותו אדם, מהות העבירות שיוחסו לו וחומרתן."

  

תקנות המרשם הפלילי  בדבר אמות מידה לביטול רישומי משטרה מפרטות  את אמות המידה  שעל הרשות להתחשב בהן, שעה שמוגשת לפניה בקשה לביטול הרישום.

וכך קובע סעיף 5 לתקנות הנ"ל:

"בקבלת החלטה בדבר ביטול רישום לפי תקנה 4 יתחשב הגורם המוסמך, בין השאר, בשיקולים אלה:

(1) חומרת העבירה שיוחסה לאדם;

(2) חומרת הפגיעה הנטענת באדם;

(3) היקף הפגיעה המיוחסת ברכוש, בהתחשב בין השאר, בסוג הרכוש, בערכו ובהיותו רכוש פרטי או ציבורי;

(4) קיומם של רישומי משטרה אחרים ופרטי רישום כאמור בסעיף 2 לחוק, לגבי האדם שהרישום נוגע לו, תכיפותם ונסיבותיהם;

(5) ביטולים קודמים של רישומים משטרתיים;

(6) נסיבות אישיות של האדם שהרישום נוגע לו."

 

יוסף, כי בעת בחינת אמות המידה לביטול הרישום על הרשות להתחשב לא רק ברישום הפלילי הקיים על שם המבקש, אלא על שיקולים נוספים הנמנים בחוק ובתקנות, וביניהם משך הזמן שחלף מיום האירוע נושא החקירה, גילו של האדם שהרישום נוגע לו ביום האירוע, נסיבותיו האישיות, מהות העבירות שיוחסו לו וחומרתן.

​​