רומן זדורוב ביצע את הרצח וצריך לשחרר אותו
אסביר:
הראיות לאחר ניתוח מעמיק מצביעות על כך שהוא הרוצח. אלה מצביעות על מניע, על הזדמנות וההודאה מצביעה על הכנות. לפני שאתם רואים ראו את הסרט מתא המעצרים, תקדישו דקה לקריאה.
המערכת כשלה. הכשלון הוא בהעברת המסר: אשמתו ברורה וללא ספק, ואין מקום לדון בתיק הזה מחדש.
המערכת , כן, המערכת המשפטית העבירה מסר: אולי הוא לא אשם. זה התחיל בעבודת המשטרה: התיק "סגור", תיק "קל" האדם הודה ושיחזר, מה יש להתלבט? אגב "השחזור" הוא כלי בעייתי לכשעצמו, כשהאדם שהודה לפני זמן קצר מוביל את החוקרים לזירה שידועה לכולם, ולא מוסר שום דבר חדש. לא מגלה שום פרט שהיה ידוע רק למבצע העבירה, כמו הצבעה על המיקום כלי הרצח או מיקום הגופה. תראו את השחזור בעצמכם:
התרגום על ידי אדיק פאנשטיין.
אבל זה תיק הרצח, תגידו אתם, האדם הולך למאסר עולם, אז איך התיק "סגור" ? מה, לא יתנהל המשפט?
אז התנהל – לא פעם אחת -פעמיים. והמסר שהועבר לציבור על ידי המערכת המשפטית: זה לא "סגור", גם אם חשבתם שזה סגור.
שני השופטים של בית המשט העליון אמרו בצורות שונות : "אנחנו לא בטוחים שזה "סגור". וזאת הסיבה שזה לא סגור.
ועכשיו להחלטה לנהל משפט חוזר: ספק אם המערכת זקוקה למשפט הזה. כשאני אומר המערכת אני מתכוון קודם כל, לפרקליטות ולרשות השופטת. כל תוצאה של המשפט החוזר הרסנית לשתיהם: יזוכה – איך העמדתם אותו לדין, מלכתחילה? למה לא שחררתם אותו כל השנים? יורשע – "איך שני השופטים של בית המשפט העליון – גם זה שקבע "שיש בלבו ספק" וגם זה שהורה על עריכת משפט חוזר .
המשפט החוזר הוא הרסני גם לנאשם. כן, כן, לנאשם. התקווה והאוב, השמחה והעצב. מעברים בין אלה בצורה קיצונית הורסים את הנפש. גם אם זאת הנפש של הרוצח.
הערה: אינני קשור לתיק רצח של תאיר ראדה ולו בעקיפין.